יום ראשון ללופ בהא גיאנג, ויאטנם
או בשפת המקומיים הא חז׳אן
הגעתי ללופ דרך החברה האהובה עלי כבר, East Card
ותקשיבו שזו אחת החוויות הכי שוות שיש. כמה שוות? כל יום יוצאת קבוצה של ישראלים , ויש 2 שמוציאים לישראלים, האפי וביבי, ועוד עשרות שמוציאים לשאר העמים.
ולטייל בלופ, זה רק עם ישראלים.
מפה לשם לילה בהא גיאנג, יציאה ב9 בבוקר, עם תדריך הטיול. המוביל של הקבוצה נקרא חיים, ״דיס איז מיי ישראלי ניים״😅 הקפדה על בטיחות. כולם עם מגנים וקסדת שלושת רבעי. וזה חשוב ממש עם הכבישים פה. אני כמובן רוכב לבדי, היחיד בקבוצה😍
בדרך עצירות בכל מיני מקומות יפים להתרעננות. כמובן שאני גם הרמתי רחפן. הגיע הזמן שהוא יחווה קצת אוויר פסגות
ותראו כמה אופנועים, קבוצה ענקית שחולקה ל2 , כדי להתפצל במקטעים. זה עוצמתי ממש בעיניי. מרשים וכיף. נוהגים על 50, 60 קמ״ש רוב הדרך, אבל ההרגשה מינימום 120. דרכים עקלקלות, נופים מטורפים, אגמים, מפלים, כפרים וילדים שמנופפים לשלום מכל עבר
סיימנו את היום ב17:15. החדרים שווים ממש, 2,3 בחדר שנראה ממש טוב, כמו צימר. וב19:30 ארוחת שישי.
כמו ישראלים טובים אנחנו עושים קידוש והמוציא. ואני זכיתי לקדש❤️ על יין אורז😅. המדריכים פשוט עמדו סביבנו וכיבדו בנוכחות. רספקט ממש
אחרי זה עשינו לחיים בשפה המקומית. ומשם כבר נראה לי שתיתי איזה 30 כוסות של ה״האפי ווטר״ הזה🤪🤭
מסתבר שיש חדר קריוקי למטה והלילה המשיך לשם 🥳🥳 איכשהו אני יכול להוסיף לקורות חיים, שרוליק, 34, שר בקריוקי 🙃
קצת שיחות לילה אחרי זה והיכרות כמו כל מפגש ישראלי טוב
וזהו, לילה טוב. עד ליום המחר להמשך הלופ 🏍️🏍️