סיור אוכל בפטן

פטן (Patan), הידועה רשמית בשמה הסנסקריטי לליטפור, שוכנת כ-6 קילומטר מרכז קטמנדו, מופרדת ממנה על ידי נהר הבגמאטי. בעבר הייתה עיר-מדינה עצמאית עם מלכים משלה, ובמשך מאות שנים פיתחה תרבות אמנות ייחודית שאין לה אח ורע בנפאל. היום היא חלק ממטרופולין קטמנדו, אבל ברגע שמגיעים לסמטאות הצרות ולחצרות הפנימיות שלה מרגישים כאילו נעצר הזמן. לב העיר הוא כיכר דורבר, אתר מורשת עולמית של אונסקו. הכיכר מוקפת ארמון מלכותי מאבן אדומה, מגדלי פגודה רב-קומתיים, מקדשים מוקדשים לקרישנה, לוישנו ולאלים אחרים, וכולם מכוסים בגילופי עץ ומתכת שדורשים זמן כדי להעריך אותם לאמיתם. בתוך הארמון נמצא מוזיאון פטן, שנחשב לאחד ממוזיאוני האמנות הדתית הטובים בנפאל כולה, ובו מאות פסלים בודהיסטים והינדיסטים מדורות שונים. ממש בסמוך אפשר לגלות את המקדש הזהוב (Hiranya Varna Mahavihar), קומפלקס בודהיסטי עתיק שחלקיו מצופים זהב, כסף וברונזה, ואת המקדש הבנוי כולו מאבן ובמרכזו אלף ויותר צלמי בודהה. פטן ידועה גם בזכות עמודת האומנים המסורתיים (Traditional Craftsman's Colony), שם אפשר לצפות ממש בעיניים כיצד אומנים מקומיים עובדים עם ברונזה, כסף ועץ ביצירת פריטי אמנות שיישארו אתכם לשנים. בשונה מקטמנדו הסואנת, פטן שמורה יותר ורגועה יותר. הסמטאות צרות ומוצלות, ריח של קטורת מגיע מכיוונים בלתי צפויים, ילדים משחקים סביב מקדשים בני מאות שנים, ובחצרות הפנימיות (הנקראות "באהא") מתנהל החיים השבטי-עדתי של עם הנווארי. למי שרוצה להבין את נפאל לעומק, לא רק לצלם אותה, פטן מעניקה חוויה שקטמנדו בקושי מאפשרת.