קהג'וראהו יושבת בלב מדינת מדהיה פראדש, רחוק מהעיר הגדולה, ומסתירה בתוכה את אחד האתרים המרתקים ביותר בכל הודו. קבוצת המקדשים של קהג'וראהו, המוכרת כאתר מורשת עולמי של אונסק"ו, היא שכבה של אדריכלות מהמאה ה-10 עד ה-12: מקדשים שנבנו מאבן חול עשירה, בלי מלט, בלי בסיסים עמוקים, ועם קירות שמכוסים מלמעלה למטה בפסלים מדהימים בפרטיהם. הפסלים המפורסמים מתארים סצנות קסומטרה, אבל גם אלים, לוחמים, חיות, ודמויות יומיומיות. הכול מחושב, הכול כוונה. אומרים שבזמנם היו 85 מקדשים בעיירה. כיום נותרו כ-20, פרוסים על פני שישה קילומטרים מרובעים. מה שמיוחד בקהג'וראהו לישראלים הוא בדיוק מה שמיוחד לכל מטייל רציני: הסקייל שונה לחלוטין מהמקומות הגדושים. אין כאן את הצפיפות של אגרה, אין את הרעש של מומבאי, ואין את ההמולה של ג'איפור. יש חצרות מטופחות, דשא ירוק שמקיף מקדשים ורודי-אדמה, ואווירה שמאפשרת להסתכל ולהבין. מומלץ להגיע לקבוצה המערבית, שהיא המשומרת והמרשימה ביותר, לפני תשע בבוקר, כשהשמש המזרחית מאירה את פנים המקדשים. מופע הקול והאור בערב מעניק נקודת מבט אחרת לגמרי על הפסלים. מחוץ למקדשים, אפשר לקפוץ לפארק הלאומי פאנה לספארי, לראות נמרים וציפורים נדירות ולבקר במפלי פאנדב. קהג'וראהו מתאימה במיוחד למי שרוצה לשלב הודו עם עומק תרבותי ואמנותי, בלי לרוץ ממקום למקום.