שימלה יושבת על רכס הרים בדרום מדינת הימצ'ל פראדש, בגובה כ-2,000 מטר מעל פני הים. הבריטים בחרו בה כבירת הקיץ שלהם בהודו, ממש כי לא יכלו לסבול את החום של דלהי, ותוך כמה עשרות שנים הפכו אותה לעיר מתוכננת, נקייה ומודרנית עם מבנים קולוניאלים שעדיין עומדים בגאון. היום שימלה היא בירת הימצ'ל פראדש, ואחת מיעדי הנופש הפופולריים ביותר בהודו. אבל ישראלים? כמעט לא מגיעים. וזו בדיוק הסיבה להגיע. כשמסתובבים ב-The Mall, המדרחוב הראשי על קו הרכס, קשה להאמין שנמצאים בהודו. אין מכוניות, אין פרות, אין זיהום. רק חנויות, בתי קפה, מאפיות קטנות עם ריח של לחם טרי, ונוף פתוח לפסגות ההימלאיה. מדרחוב אחד למטה, כבר מגיעים לדהאבות המשובחות ולשווקים ההודיים הצבעוניים שמזכירים שאנחנו בהודו לגמרי. מעל הכל מתנשא מקדש ג'אקהו על הפסגה הגבוהה בעיר, בגובה 2,455 מטר, עם פסל ענק של האל האנומן שנראה מכל פינה בעיר. ה-Viceregal Lodge, ארמון בסגנון טירה סקוטית, הוא המקום שבו התקבלה תוכנית חלוקת הודו לפקיסטן בשנת 1947. כנסיית Christ Church המעוטרת בחלונות ויטראז' צבעוניים, בנויה בסגנון ניאו-גותי ונחשבת לאחת העתיקות בצפון הודו. שימלה מרגישה כמו תחנת נופש אירופאית שנשתלה בתוך הודו האמיתית, ושניהם קיימים בה בו-זמנית, כמה רחובות אחד מהשני. זו חוויה שקשה למצוא במקומות אחרים. לישראלים שמחפשים לברוח מהצ'פטי-גסטהאוס-ריקשה של שביל החומוס הרגיל, שימלה היא הפתעה מרעננת: עיר הודית אמיתית, שקטה יחסית, עם תשתית טובה ואוויר הרים שאפשר לנשום.