ג’ודהפור היא העיר הכחולה של ראג’סטאן, השנייה בגודלה אחרי ג’איפור, ואחת התחנות הכי מרשימות במשולש המצודות של צפון הודו. היא נקראת “העיר הכחולה” כי רוב המבנים, המצודות, הארמונות, ההאוולים ואפילו בתי המגורים, צבועים בגוונים חזקים של תכלת וכחול. השילוב הזה של מדבר ת’אר מסביב, חומות צהובות־חומות, וים של בתים כחולים שמטפסים על המדרון, יוצר נוף שאי אפשר לבלבל עם שום מקום אחר. מי שמגיע לכאן בא בעיקר בשביל מצודת מהרנגאר, אחת המצודות המרשימות בהודו, שמתנשאת על צוק מעל העיר ונותנת לכם מבט פנורמי על כל ים הבתים הכחולים שמתחת. היא נבנתה על גבעה סלעית, הגבוהה ביותר בג’ודהפור, ושימשה במשך מאות שנים כביתם של המהרג’ות. מסביב יש את ארמון אומאיד בהוואן, את הצ’אטרי הלבן של ג’סוואנט ת’אדה, את הבאר המדורגת המרהיבה טוורג’י קה ג’הלרה, ואת שוק הסארדאר ההומה למרגלות מגדל השעון. למטייל הישראלי ג’ודהפור עובדת מצוין גם כעצירה של יומיים-שלושה במסלול ראג’סטאן הקלאסי (ג’איפור, פושקאר, ג’ודהפור, ג’איסלמר, אודאיפור) וגם כבסיס לסיורי ג’יפים בכפרי הבישנוי במדבר ת’אר. העיר ידועה באירוח חם ולבבי, ואפשר לטייל בעיר העתיקה, להעפיל למצודה ולקבל מבט ממעוף הציפור על העיר הכחולה. האווירה כאן יותר רגועה מהכאוס של דלהי או אגרה, האנשים נחמדים, יש תרבות שווקים סבירה למתמקחים ישראלים, וכמעט בכל גג בעיר יש מסעדה עם תצפית מטריפה למצודה. אם אתם מחפשים את התמצית של ראג’סטאן בעיר אחת, זה כאן.
