אטרקציות בבנאווי

כמה ימים להישאר: שני לילות זה המינימום שמצדיק את הנסיעה הארוכה מהמרכז. שלושה לילות הם האידיאל, ומאפשרים לכם לראות גם את מדרגות בנאווי, גם את באטאד (כולל לינה בכפר), וגם את הפאו עם המעיין החם. אם אתם בדרך לסגאדה או באגיו, אפשר לשלב את בנאווי כעצירה של לילה אחד, אבל זה לחוץ.

מתי לטוס: פברואר עד מאי הם הזמן הטוב ביותר: שמיים בהירים, פחות גשם והנוף פתוח. אפריל-מאי הם החודשים הכי ירוקים. הימנעו מיולי עד אוקטובר, עונת הטייפונים, אז דרכים נסגרות והעננים מסתירים את הכל ימים שלמים.

איך מגיעים: מנמל התעופה של מנילה (NAIA) מגיעים במונית או Grab למסוף האוטובוסים של Coda Lines בקוביאו או של Ohayami בסמפלוק. אוטובוסי לילה יוצאים בערב ומגיעים לבנאווי בבוקר, נסיעה של 8-10 שעות. הקנו כרטיס יום-יומיים מראש, במיוחד בסופי שבוע. מחיר: כ-700-800 פסו.

אזורי לינה:

• מרכז בנאווי (Poblacion): נוח לתחבורה ולאוטובוסים, כאן רוב הגסטהאוסים הפשוטים והמסעדות. מתאים ללילה הראשון.
• באטאד: אכסניות כפריות עם נוף ישיר על האמפיתיאטרון של מדרגות האורז. חוויה בלתי נשכחת, אבל בסיסית מאוד (לפעמים בלי מים חמים).
• בנגאן: שקטה יותר, מתאימה למי שרוצה להתנתק לחלוטין.

מטבע ותקציב: פסו פיליפיני (PHP). שער: דולר אחד שווה כ-58 פסו (נכון לתחילת 2026). תקציב יומי סביר לתרמילאי: 1500-2500 פסו (כ-90-150 שקל) כולל לינה, אוכל ותחבורה מקומית. כספומטים בבנאווי ספורים ולא אמינים, תביאו מזומן מספיק ממנילה.

ויזה לישראלים: פטור מויזה עד 30 יום. הדרכון חייב להיות תקף לפחות 6 חודשים, ויידרש כרטיס יציאה מהארץ. אין צורך בהכנות מראש.

שפה: אנגלית מדוברת כמעט בכל מקום, גם אצל מדריכים מקומיים וגם בגסטהאוסים. השפה הרשמית היא טאגלוג, אבל באיפוגאו מדברים גם ניבים מקומיים. לא צריך אפליקציית תרגום.

בריאות ובטיחות: שתו רק מים מבקבוקים. השבילים תלולים ולפעמים מחליקים אחרי גשם, נעלי הליכה עם אחיזה טובה הן חובה. ביטוח נסיעות עם כיסוי לפעילויות גופניות (טרקים) מומלץ בחום. שירותי חירום רפואיים באזור בסיסיים, בית החולים הקרוב באמת נמצא במנילה.

טיפ אחרון: תפסיקו לבדוק את הטלפון. הקליטה בלאו הכי חלשה ולא בכל מקום יש Wi-Fi. תהיו עם הראש בנוף, תדברו עם המדריכים, תאכלו את האורז שגדל מולכם. זה בדיוק העניין.