אטרקציות בואנג ויאנג

הכדורים הפורחים ממריאים עם הזריחה, כשהאוויר שקט, ולפעמים גם לפני השקיעה. הטיסה קצרה, בערך חצי שעה עד ארבעים דקות באוויר. מלמעלה רואים את הנהר מתפתל בין הצוקים, את שדות האורז ואת הערפל שעוד יושב בעמק. הבלון נע עם הרוח, כך שאין מסלול קבוע. מצנח הרחיפה הוא טיסה בטנדם עם טייס, ולא צריך ניסיון. הוא עף נמוך יותר מהבלון וקרוב יותר לצוקים, ומרגישים את הרוח. שתי הפעילויות תלויות במזג האוויר ומתבטלות כשיש רוח, גשם או עננים נמוכים, בעיקר בעונת הגשמים. כדאי לקבוע אותן לבוקר הראשון או השני, כדי שיהיה לאן לדחות.

האבובים הם מה שהפך את ואנג ויאנג למפורסמת. מקבלים אבוב ואפוד הצלה, נוסעים לנקודת ההתחלה במעלה הנהר, וצפים עם הזרם בחזרה לכיוון העיירה. לאורך הדרך יש כמה ברים עם מוזיקה, ומשך הצפייה תלוי בעונה ובמספר העצירות. הקיאקים רגועים יותר. חותרים כשלוש וחצי שעות, עם קטעי זרימה קלים ועצירות לאוכל ולצילום, ומדריך מלווה את הקבוצה. זה מתאים גם למי שלא חתר אף פעם. כמה כללים פשוטים: אפוד הצלה כל הזמן, שקית אטומה לטלפון, ויציאה מהמים הרבה לפני החושך. מי ששותה בברים צריך לזכור שהוא עוד חוזר לנהר. בעונת הגשמים הזרם חזק והמים עכורים, ויש ימים שבהם האבובים לא יוצאים.

מעבר לנהר, מערבה מהעיירה, מתחיל עמק של שדות אורז וכפרים. שם נמצאות הלגונות הכחולות, בריכות מים צלולים למרגלות הצוקים, שקופצים אליהן מענפי העצים. ליד הלגונה הראשונה, המוכרת מכולן, יש מערה גדולה שעולים אליה במדרגות תלולות. את העמק נוח לראות בקטנוע שכור. הדרכים הן עפר ואבנים, ובעונת הגשמים בוץ, אז מי שלא רוכב בביטחון יכול לקחת טוק טוק. הבאגי עושה את אותה דרך עם יותר אבק ויותר צחוק, ומתאים לזוג או לחברים שרוצים לנהוג בעצמם. לפני השקיעה כדאי לטפס לאחת התצפיות בעמק. העלייה קצרה אבל תלולה, ומלמעלה רואים את כל הרכס ואת הבלונים של הערב.