צ'יטואן
חוויות שנבחרו בקפידה עבורכם
15% הנחה
15% הנחה
15% הנחה
כמה ימים להישאר?
ההמלצה הפרקטית היא 3 לילות מינימום בסאורהה. זה מספיק לכיסוי ספארי הליכה, שייט בקאנו, ג’יפ ספארי וביקור בכפר הטארו. מי שרוצה להעמיק, לצלם, או פשוט לנשום לאט, מוסיף יום נוסף. ניסיון ישראלים מהפורומים: ארבעה ימים הם ה-“מתוק”.
מתי הזמן הטוב לבוא?
החודשים אוקטובר, נובמבר, מרץ ואפריל הם השיא. מזג האוויר נוח, החיות פעילות, והיציאות לג’ונגל בוקריות ערות לפני שהחום עולה. ינואר-פברואר קרים בלילות אך נעימים ביום. יוני-אוגוסט: גשמים כבדים, לחות גבוהה מאוד, וחלקי הפארק עלולים להיות סגורים לכניסה. אם טסים בעונת השיא, כדאי לסגור לינה ומדריך לפחות שבועיים מראש.
איך מגיעים מנמל התעופה?
כל הטיסות הבינלאומיות נוחתות בקטמנדו, בנמל התעופה טריבהובן. משם אפשר:
אזורי לינה לפי סוג מטייל
ויזה לישראלים
ישראלים זקוקים לויזה לנפאל. שתי אפשרויות: eVisa באינטרנט שממלאים לפני הטיסה ומציגים עם הנחיתה, או ויזה בנחיתה (Visa on Arrival) בנמל התעופה בקטמנדו. עלויות: 15 יום ב-30 דולר, 30 יום ב-50 דולר, 90 יום ב-125 דולר. מומלץ להגיש eVisa מראש כדי לדלג על תורים ארוכים בשיא העונה. נדרש: דרכון ישראלי בתוקף לפחות 6 חודשים קדימה, תמונת פספורט, ופרטי כרטיס טיסה חוזרת.
מטבע ותקציב יומי
המטבע הוא רופי נפאלי (NPR). שער עדכני: כ-130-135 רופי לדולר. תקציב יומי ממוצע בצ’יטואן (כולל לינה, אוכל וסיורים) עומד על כ-40-70 דולר לאדם. אם משלמים על פאנץ’ מלא של ספארי, הלינה, האוכל ופרמיטים יכולים להגיע ל-80-100 דולר ליום. בסאורהה עצמה יש כספומט, אבל עמלות גבוהות; כדאי לשלוף מזומן בקטמנדו לפני הנסיעה. רוב הגסטהאוסים הקטנים לא מקבלים כרטיסי אשראי.
בטיחות בג’ונגל
כניסה לפארק ללא מדריך מורשה אסורה ומסוכנת. קרנפים יכולים להגיע בשניות ל-40 קמ”ש ומהווים סכנה אמיתית. המדריך יתן תדריך בטיחות לפני כל יציאה, מה עושים בפגישה עם קרנף, דוב, נמר וחיות אחרות. ההליכה בג’ונגל עצמה פשוטה יחסית, כמעט בשטח מישורי, אבל צריך נעלי הליכה סגורות ובגדים ארוכים.
שפה, אינטרנט וסים
בסאורהה כולם מדברים אנגלית ברמה טובה. בנמל התעופה בקטמנדו תוכלו לקבל סים מקומי בחינם מהעמדה הייעודית, עם אינטרנט שמספיק לניווט ווטסאפ. בצ’יטואן האינטרנט קיים אבל לא תמיד מהיר.
העונה הטובה ביותר לביקור בצ’יטואן היא אוקטובר-נובמבר ומרץ-אפריל. מזג האוויר נעים, הצמחייה ירוקה אחרי הגשמים, ורמת הנראות גבוהה לצפייה בחיות. בחורף (ינואר-פברואר) יכול להיות קר בלילות ובבוקר, עד כדי אפס מעלות, אבל שעות הצהריים נעימות וחיות כבר בחוץ. הקיץ (מאי) חם ולח מאוד ולא נוח במיוחד לסיורים רגליים. העונה הפחות מומלצת היא עונת הגשמים (יוני-אוגוסט): גשמים כבדים, חיות שמסתתרות, ולעיתים חלקי הפארק סגורים. אם מגיעים באוקטובר-נובמבר, הביקוש גבוה ויש תורים בגבול הויזה, כדאי לסגור לינה מראש. לישראלים שמשלבים נפאל עם הודו, לרוב עוצרים בצ’יטואן בדרך מקטמנדו לפוקרה, מה שהופך את חודשי הסתיו לשיא העומסים. עדיף להגיע קצת לפני הפסגה, סביב אמצע ספטמבר, או אחרי, בנובמבר המאוחר.
צ’יטואן היא לא רק חיות בר, אלא גם פגישה עם שבט הטארו, הילידים של אזור הטראי שחיו כאן מאות שנים ביער. תוכלו לבקר בכפרים עם בתי טיט מסורתיים, לראות ריקודים ותלבושות מקומיות בערב, ואפילו ללון בהומסטיי של משפחת טארו לחוויה אחרת לגמרי. מי שמתעניין יוכל לבקר במוזיאון התרבות הטארו ובבית התרבות בסאורהה, שמציגים את ההיסטוריה, הסגנות המסורתיות והמוזיקה של השבט. מבחינת אוכל, צ’יטואן מציעה אוכל מקומי ייחודי שלא תמצאו בקטמנדו: תארסו (בשר עז מטוגן ומתובל) שמוגש עם ביריה ומחמצת, ג’ונגי (חלזון שמוצצים מהקליפה), ומנות על בסיס עלי טארו. ברוב הגסטהאוסים והלודג’ים בסאורהה יש מסעדות עם תפריטים בינלאומיים גם לטייל הבודד. המחיה בכפר זולה, ארוחה ממוצעת עולה 3-8 דולר, ויש גסטהאוסים טובים ב-600-1,500 רופי לאדם ללילה (כ-5-12 דולר). הלודג’ים הפרטיים בתוך שטח הפארק מחירם גבוה יותר, בין 50-100 דולר ללילה, ומכילים גם ארוחות וסיורים.
כל מה שרציתם לדעת.