הפיליפינים הן אחד היעדים הכי מיוחדים בדרום-מזרח אסיה, ולא בכדי. 7,641 איים פרוסים על פני מרחב ים עצום, כל אחד עם אופי שונה: יש את האיים השקטים עם חופי חול לבן ומים שקופים עד לעומק עשרה מטר, יש ג'ונגלים שמורים עם נהרות תת-קרקעיים, ויש ערים תוססות עם מסעדות ושוקים שפועלים עד חצות. הים כאן הוא לא רק רקע לצילום, הוא הכוכב הראשי: שוניות אלמוגים צבעוניות, צלילה עם כרישי לוויתן בסבו, "אי-הופינג" בלגונות של אל-נידו שנראות כמו מסך שמירה מחשב. מה שהופך את הפיליפינים לנוחות במיוחד עבור ישראלים הוא השילוב של כמה גורמים נדירים. ראשית, אנגלית היא שפה רשמית שנייה, ורוב המקומיים מדברים אותה בנוחות, כולל ילדים קטנים. לא צריך לסמן בידיים ולא לנחש תפריטים. שנית, המדינה ידידותית מאוד לישראלים: יחסי שתי המדינות חמים, ופיליפינים רבים מכירים את ישראל באופן חיובי ושמחים לפגוש מטיילים ישראלים. שלישית, הכניסה פשוטה: ישראלים מקבלים 59 יום ללא ויזה מראש (רק טופס eTravel מקוון שממלאים לפני הטיסה). ורביעית, הפיליפינים הן יעד תקציבי אמיתי: לינה, אוכל ותחבורה זולים מאוד ביחס לישראל, מה שאומר שאפשר להשתטח על חוף עם קוקוס ביד בלי לדאוג לכרטיס האשראי. המסלול הקלאסי עובר דרך מנילה לאל-נידו בפלאוון (לגונות ירוקות, צוקי גיר), קורון (אגמים וצלילה על ספינות טבועות מהמלחמה), סיארגאו (גלשנים ואווירה כפרית), בוהול (שוניות, צבי ים ו"שוקולד הילס" האיקוניים) וסבו. אפשר לשלב שניים-שלושה איים בשלושה שבועות ועדיין להרגיש שלא הספקתם את הכל, וזה בסדר גמור.
