אם עמק קטמנדו הוא הלב של נפאל, אז בהקטפור היא הנשמה הקצת יותר שקטה שלו. במרחק של כ-25 ק”מ מקטמנדו מתגלה עולם אחר: עיר המלכים העתיקה והקסומה, אחת משלוש הבירות העתיקות של נפאל, שנראית כאילו נשארה 500 שנה אחורה בזמן, משובצת במקדשים, סמטאות צרות ומפותלות ואווירה של קדושה. בהקטפור היא לא תחנת עצירה של שעה בדרך לטרק, היא יעד בפני עצמו לכל מי שרוצה לראות את נפאל ה”אמיתית”, הניווארית, לפני שהמודרניות הספיקה להגיע. מה שמייחד את בהקטפור ביחס לקטמנדו זה הקצב. העיירה הוכרזה כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק”ו ומוגדרת כ”עיר ללא תחבורה”, והיא אחת משלוש הערים הקדושות בעמק קטמנדו לצד קטמנדו ופאטאן. בלי טוק-טוקים שצופרים, בלי זיהום אוויר חונק, אתם פשוט הולכים. בין כיכר דורבר לכיכר טאומאדהי, דרך כיכר הקדרים שבה אומנים עובדים על אובניים בדיוק כמו לפני מאות שנים. העיר מכונה לעיתים “מוזיאון חי” בשל שימור התרבות הניווארית המסורתית ברחובותיה, מרכז העיר שמור היטב ומציג ארכיטקטורה נווארית מרהיבה של פגודות, מקדשים וחצרות מלכותיות, וביקור בסמטאותיה מרגיש כמו חזרה בזמן. לישראלי שמגיע אחרי טרק מתיש, או למשפחה שמחפשת אווירה רגועה יותר מהבלגן של ת’אמל, בהקטפור היא מתנה. אפשר לישון פה לילה או שניים בגסטהאוס מסורתי, לטעום את ה”ג’וג’ו דהאו” (יוגורט המלך המקומי המפורסם) בקערת חרס, ולצאת בזריחה לכיוון נגרקוט הקרובה לתצפית על ההימלאיה. זה השילוב הנכון של תרבות, קצב נינוח, ונוף, הכל באותו יום.
