פאי היא לא עוד עיירה תיירותית בתאילנד. היא משהו אחר. עיירה קטנה בחלקה הצפוני של מחוז מאי הונג סון, כ-80 קילומטר צפונית לצ'יאנג מאי, שמצאה את עצמה בכמה שנים אחרונות כיעד מספר אחת של ישראלים בדרך אל עצמם. הכביש מגיע אליה דרך 762 פניות מפותלות בתוך ג'ונגל ירוק ומשתלח, ועד שמגיעים לעיירה כבר מבינים שזה לא מקום שמגיעים אליו ממהרים. מרכז העיירה הוא ארבעה רחובות ראשיים בלבד, עם שוק לילה שמתעורר ב-18:00 ומציע דוכני אוכל, בגדים, מזכרות והמון אנשים שנראים כמו שבאו לעצור רגע את הריצה. בשעות היום, שדות אורז ירוקים מקיפים את העיירה מכל כיוון, ורכיבה על קטנוע בין כפרים קטנים ומפלים שקטים היא החוויה שאנשים חוזרים אליה שוב ושוב. יש כאן קניון פאי שמציע שקיעות מרהיבות, מעיינות חמים טבעיים, מקדש הבודהה הלבן על גבעה עם נוף לכל העמק, ועשרות מפלים לאורך הסביבה. האוכל בפאי הוא שילוב של דוכני רחוב אמיתיים ובתי קפה בוהמיים עם תפריטי בוגת'ה, שייקים טרופיים ופאד תאי שמגיע ב-60 באט. הבוקרים בפאי מגיעים עם ערפל על ההרים, קפה ב-30 באט ממנקה ופתאום יש לכם שתיים עשרה שעות לא מתוכננות לגמרי. הערבים מגיעים עם מוזיקה חיה בברים קטנים ואנשים שיושבים בחוץ ומדברים בעברית, ואנגלית, ותאית. בית חב"ד מקיים כל שישי ארוחת שבת שמושכת לפעמים מאות ישראלים, חלקם דתיים וחלקם לגמרי לא, וכולם רוצים רגע של שיוך ושירה אחרי שבועות על הדרך.