כל הדברים שאסור לפספס סיאם ריפ.
סיאם ריפ הפכה ליעד חובה במסלול המזרח.
בזכות האטרקציות המדהימות שלה, וגם בזכות המחירים הנוחים והאווירה הידידותית למטייל.
זה המקום בו תוכלו להרגיש ביום כמו אינדיאנה ג’ונס בין מקדשים עתיקים, ובלילה לצאת מסיבות.


איך מגיעים לסיאם ריפ:
טיסה:
מרבית הטיסות הבינלאומיות מגיעות דרך בנגקוק, הו צ׳י מין סיטי, סינגפור, אין טיסות ישירות מישראל, אך קל מאוד להגיע עם קונקשין.
משדה התעופה לעיר תוכלו לקחת מונית או טוק-טוק בזול יחסית, זמן הנסיעה הוא כ-40–60 דקות.
מעבר יבשתי:
מטיילים רבים מגעים דרך מעבר יבשתי. מבנגקוק.
אפשר לקחת אוטובוס ישיר (6–8 שעות) עד למעבר הגבול פויפט.
מפנום פן, בירת קמבודיה, יוצאים אוטובוסים ומיניוואנים רבים לסיאם ריפ (6–7 שעות נסיעה).
התניידות בתוך העיר:
מרכז סיאם ריפ קטן יחסית, כך שאפשר להתנייד ברגל או באופניים בשכונות המרכזיות.
עם זאת, טוק-טוקים הם אמצעי התחבורה הפופולרי ביותר.

מזג האוויר בסיאם ריפ טרופי, וחלוקתו ברורה לעונה יבשה ורטובה.
העונה היבשה (נובמבר – אפריל):
מזג אוויר שמשי וחם (טמפרטורות סביב 25–35 מעלות).
בחודשים דצמבר-ינואר נעים במיוחד, שמיים בהירים וחום מתון יחסית, מה שהופך אותם לזמן אידיאלי לביקור (זהו “החורף” המקומי).
לעומת זאת, אפריל הוא החודש החם ביותר ומגיע ל-35 מעלות, במיוחד במהלך חגיגות ראש השנה הקמבודי.
בעונה היבשה כמעט ולא יורד גשם, ולכן היא נחשבת לשיא העונה התיירותית.
העונה הרטובה (מאי – אוקטובר):
גשמים טרופיים חזקים בעיקר אחר הצהריים והלילה.
בתחילת העונה (מאי-יוני) עדיין חם מאוד וגשום לפרקים,בשיא העונה (ספטמבר-אוקטובר) כמות הגשמים גבוהה במיוחד.
שימו לב שספטמבר ואוקטובר הם החודשים הגשומים ביותר בשנה. אבל, אין צורך לפחד ממונסון.
לרוב הגשם מגיע במטחים קצרים אחר הצהריים, והשאר היום נעים ומעונן חלקית.
בתקופה זו הנוף ירוק ופסטורלי, ושדות האורז סביב מקדשי אנגקור מתמלאים מים.

מרכז סיאם ריפ הוא קומפקטי ונוח, ורוב המטיילים מעדיפים להתמקם בו.
השוק הישן ורחוב הפאבים:
שם נמצאים רוב ההוסטלים והמסעדות. מיקום זה שם אתכם במרחק הליכה קצר מכל האקשן: שווקים ליליים, ברים, סוכנויות טיולים.
Mad Monkey:
הוסטל המסיבות הידוע, עם בריכה וברים על הגג שמתמלאים כל ערב.
Onederz Hostel:
הוסטל פופולרי נוסף בלב העיירה. מציע שילוב של חדרי דורמס זולים וממוזגים וחללים משותפים מגניבים.
לכל ההוסטלים בקמבודיה.

כששוקעת השמש, סיאם ריפ משנה פנים מעיר מנומנמת יחסית לסצנת בילויים מגניבה בטירוף.
רחוב הפאבים:
רחוב שנחסם בלילה לתנועת רכבים והופך למדרחוב של מסיבות. לאורכו נדלקים שלטים צבעוניים, מוסיקה חזקה מהברים, ריחות של BBQ ואוכל רחוב מתערבבים באוויר, ומלא מטיילים.
Angkor What :
הבר האגדי שהיה הראשון באזור (נפתח ב-1998) עם גרפיטי על הקירות ומסורת רבת שנים של מטיילים להשאיר את החולצות תלויות בבר.

סיאם ריפ ידועה בעיקר בזכות אטרקציות היסטוריות ותרבותיות ייחודיות.
מקדשי אנגקור:
זהו גולת הכותרת של סיאם ריפ, ואחת האטרקציות המרשימות בעולם.
מתחם מקדשי אנגקור, שנבנה במאה ה-12, היה בירת האימפריה הקמרית העתיקה.
אגם טונלה סאפ והכפר הצף:
במרחק כחצי שעה נסיעה נמצא טונלה סאפ, האגם הגדול ביותר בקמבודיה.
על שפת אגם זה ובתוכו שוכנות קהילות מקומיות בכפרים צפים, המציעות הצצה ייחודית לאורח חיים שלם על פני המים.
הקרקס הקמבודי:
אל תתנו למילה “קרקס” להטעות אתכם! זה לא קרקס חיות קלאסי, אלא מופע אנרגטי מודרני שמשלב אקרובטיקה, מחול, תיאטרון ומוזיקה חיה לסיפור קמבודי מקורי.
המופע מופעל על ידי בית ספר לאמנויות הבמה (ארגון חברתי התומך בצעירים מקומיים דרך אמנות), כך שהתרומה היא לקהילה לא פחות משהיא בידור לקהל.
כל האטרקציות בקמבודיה .

סצנת האוכל של סיאם ריפ מפתיעה לטובה ומגוונת מאוד, תמצאו בה החל מדוכני רחוב פשוטים ועד למסעדות גורמה של ממש.
Chanrey Tree:
מסעדה יפהפייה על גדת הנהר, המגישה אוכל קמבודי מסורתי ברמה גבוהה ובאווירה אלגנטית.
זו אחת המסעדות המדורגות ביותר בעיר.
HAVEN:
מסעדת קונספט ועמותת הדרכה חברתית, שהוקמה כדי להכשיר נערים יתומים ובעלי רקע קשה למקצועות המטבח. מעבר לסיפור היפה, האוכל כאן מעולה, תפריט קמבודי-מערבי עם דגש על טרי ואיכותי, באווירה ביתית בגינה שלווה.
WILD – Creative Bar & Eatery:
מקום טרנדי עם קונספט מיוחד: תפריט המוקדש כולו ליצירת סוגי ספרינג-רולס חדשניים ומקוריים, מתוקים ומלוחים.
הבר מגיש קוקטיילים מעולים, והאווירה בגינה האחורית קסומה.
לסיכום.
בסיאם ריפ יש קסם שאי אפשר להסביר עד שמרגישים אותו.
אולי זו השקיעה הכתומה מעל שדות האורז בדרך חזרה מאנגקור ואט, אולי החיוך של המקומיים שאומרים לכם שלום ,
ואולי העובדה שהעיר הקטנה הזו יודעת להציע כל כך הרבה במרחק כה קצר.
שאלות תשובות
מומלץ להקדיש 3 עד 4 ימים לפחות.
יום אחד יוקדש בוודאות למתחם מקדשי אנגקור.
יום נוסף כדי לראות אטרקציה סביבתית (כמו כפר צף באגם טונלה סאפ, טיול למפלי קו לן, או סיבוב בכפרים כפריים מחוץ לעיר).
ועוד יום-יומיים ליהנות מהעיר עצמה – השווקים, המסעדות, בתי הקפה והספא הזול, וכמובן חיי הלילה.
העונה המומלצת היא נובמבר עד פברואר, כשהמזג אוויר יבש, לא חם מדי (25–30 מעלות ביום) וכמעט אין גשם.
דצמבר-ינואר במיוחד נחשבים לשיא העונה הנוחה.
עם זאת, גם בחודשי הקיץ (מאי-אוקטובר) אפשרי לטייל אבל, יורדים גשמי מונסון כמעט מדי יום, אך לרוב בגיחות קצרות שאחריהן השמש שוב יוצאת.
בתוך העיר טוק-טוק הוא המלך בכל רגע יציע לכם נהג טוק-טוק נסיעה, במחיר של 1–3 דולר לרוב היעדים בעיר.
זה נוח, מהיר (אין הרבה פקקים) וחוויתי לנסוע ברוח החמימה של הערב בין הרחובות.
ניתן גם ללכת ברגל באזורים המרכזיים מרחקי ההליכה קצרים יחסית בין ההוסטלים, השוק הישן ורחוב הפאבים.
המטבע המקומי הוא ריאל קמבודי (KHR), אך בפועל המטבע השימושי ביותר הוא דווקא דולר אמריקאי.
קמבודיה היא מדינה “דו-מטבעית”: כמעט כל המחירים לתיירים נקובים בדולר (מלונות, מסעדות, כרטיסים וכו’), ותוכלו לשלם ישירות בדולר בכל מקום.
כן. כל המטיילים זקוקים לויזה בעת הכניסה לקמבודיה, כולל ישראלים.
החדשות הטובות הן שקל להוציא ויזת תייר בעת ההגעה: בנמל התעופה או במעבר הגבול היבשתי מקבלים טופס, ממלאים אותו ומדביקים תמונת פספורט, משלמים במקום 30 דולר במזומן ומקבלים ויזה לחודש.
התהליך בדרך כלל מהיר (כמה דקות ובתור מסודר).