מעברים
חוויות שנבחרו בקפידה עבורכם
10% הנחה
5% הנחה
כמה זמן מומלץ לתאילנד?
לטיול שמרגיש מאוזן ולא לחוץ, מומלץ להקדיש לתאילנד בין שבועיים לשישה שבועות. שבועיים מספיקים לצירוף בנגקוק עם אזור אחד (צפון או דרום). חודש ויותר מאפשר לשלב את שניהם ולהוסיף מעבר למדינה שכנה כמו לאוס. מי שדוחס יותר מדי יעדים בזמן קצר מוצא את עצמו רץ בין מעברים בלי ממש לחוות שום מקום.
מתי לטוס?
תאילנד לא עובדת כ"יעד אחיד" מבחינת עונות, כי הצפון והדרום עובדים בשני לוחות זמנים שונים. הצפון (צ'אנג מאי, צ'אנג ראי): עונה יבשה ונוחה בין נובמבר למרץ, חם ולח באפריל. הדרום: החוף המזרחי (קו סמוי, קו פנגן) טוב בין דצמבר לאפריל, בעוד שהחוף המערבי (פוקט, קראבי, קו לנטה) טוב בין נובמבר לאפריל. בפועל, ינואר-פברואר הם חודשי השיא הכי עמוסים. כדי להימנע מעומס יחסי, שקלו לטוס בנובמבר המוקדם או מרץ.
איך מגיעים לתאילנד מישראל?
יש טיסות ישירות מישראל לבנגקוק ולפוקט עם אל-על. אפשר גם לטוס לבנגקוק דרך דובאי (אמירייטס), אבו דאבי (אתיחד), טשקנט (אוזביקסטן איירווייס) ואתיופיה. לאוהבי הדרום, יש גם טיסות לקראבי דרך דובאי עם פלייידובאי. שדה התעופה הראשי של בנגקוק הוא Suvarnabhumi (BKK), שם נוחתות רוב הטיסות הבינלאומיות. יש גם Don Mueang (DMK), שמשרת בעיקר טיסות לואו-קוסט וטיסות פנים, ורחוק שעה מ-BKK.
אזורי לינה מומלצים לפי סוג מטייל:
בנגקוק: רחוב קוואסאן (Khao San) הוא אזור התרמילאים הקלאסי עם הרבה הוסטלים, בארים ומסעדות. סיאם וסוקומוויט הם אזורים בינוניים-גבוהים עם קניונים ומסעדות. צ'אנג מאי: האזור ההיסטורי (Old Town) מתאים לטיילים שרוצים להיות קרובים לוואטים ולשוקי הלילה. פוקט: פאטונג שוקקת ומתאימה לחיי לילה, קאמלה וסוריין שקטות יותר. קראבי: אאו נאנג לנגישות לסירות ואיים, קו לנטה לאווירה שקטה וזוגית.
מטבע ותקציב:
המטבע הוא באט תאילנדי (THB). שערי חליפין טובים אפשר למצוא ב-SuperRich Exchange, שיש לו סניפים בכל הערים הגדולות. כספומטים נמצאים בכל פינה אבל גובים עמלה של 220 באט לרוב. עדיף להוציא סכומים גדולים בכל פעם ולהמיר מזומן בחנויות הגדולות. תקציב יומי: מטייל חסכן יוצא ב-1,000-1,500 באט (כ-100-150 שקל), כולל לינה בהוסטל, אוכל רחוב ותחבורה. מטייל ברמה בינונית ישלם 2,500-4,000 באט ליום עם חדר פרטי ומסעדות. שימו לב: האיים בדרום יקרים יותר ב-25%-50% לעומת היבשת.
ויזה לישראלים (2026):
ישראלים נהנים מפטור מויזה של 60 יום בכניסה אווירית, ללא עלות. צריך: דרכון בתוקף לפחות חצי שנה, לפחות שני דפים ריקים, וכרטיס יציאה בתוך 60 יום. כמו כן, חובה למלא את ה-TDAC (כרטיס הגעה דיגיטלי) עד 72 שעות לפני ההגעה. ניתן להאריך שהות ב-30 ימים נוספים (1,900 באט) במשרד הגירה מקומי. כניסה קרקעית מותרת פעמיים בשנה קלנדרית, וויזה יבשתית לא ניתנת להארכה.
אינטרנט וסים מקומי:
סים תאילנדי זמין בקלות בכל שדת תעופה ובחנויות 7-Eleven. חברות כמו AIS, DTAC ו-True Move מציעות חבילות נתונים של 30 ימים ב-300-500 באט. אפשר גם לקנות eSIM מראש מישראל. קליטה טובה כמעט בכל הארץ, כולל רוב האיים.
טיפים לבטיחות:
תאילנד נחשבת בטוחה יחסית, אבל כדאי לדעת: תאונות אופנועים הן הסיכון הגדול ביותר, חובה לחבוש קסדה. היו ערניים להונאות קלאסיות באזורי תיירות (ג'ם סקאם, טוק-טוק חינמי לחנות תכשיטים). אל תדברו בגנות המלוכה, זו עבירה פלילית בכל מצב. בפרובינציות הדרומיות הגובלות במלזיה (יאלה, פאטאני, נאראטיוואט) יש אזהרות ביטחון קבועות.
תאילנד מציעה מגוון אמצעי תחבורה שמתאימים לכל תקציב וקצב. טיסות פנים הן האופציה המהירה ביותר: חברות כמו Thai AirAsia, Thai Vietjet ו-Nok Air מציעות טיסות בין ערים גדולות במחיר של 25-60 דולר, ויש טיסות כמעט בכל שעה ביום. הזמנה מראש, גם 3-4 שבועות לפני, מורידה משמעותית את המחיר.
לנסיעות ארוכות ביבשה, אוטובוס סמי-סליפר הוא הבחירה הפופולרית: מושבים שנשכבים בזווית נוחה, לפעמים שתי קומות ושירותים, ומחיר נמוך משמעותית מטיסה. נסיעה מבנגקוק לצ'אנג מאי לוקחת כ-10 שעות ועולה כ-400-600 באט. לרוב יוצאים בלילה, חוסכים לילה במלון ומגיעים בבוקר ליעד.
לנסיעה בין איים, המעבורת היא האופציה המרכזית. לרוב כרטיס המעבורת כולל איסוף מהמלון למזח ולמלון הבא. חשוב לבדוק שהמעבורת ישירה ולא עוצרת בכמה איים בדרך, כי זה מוסיף שעות. לנסיעות קצרות בתוך אי אפשר לשכור סירת לונג-טייל ולנוע בין חופים בדרך מקומית ואותנטית. את כל הנסיעות אפשר לסגור דרך 12GO Asia, דרך הסוכנים המקומיים, או דרך המלון.
לתאילנד יש מעברי גבול עם לאוס, קמבודיה, מיאנמר ומלזיה. ישראלים מוגבלים מאוד בחלק מהמעברים: למלזיה בכלל אסור להיכנס עם דרכון ישראלי, ומעברי הגבול למיאנמר (בורמה) סגורים בתקופה זו. גבול תאילנד-קמבודיה היה סגור בתחילת 2026, ומומלץ לוודא את מצבו לפני הנסיעה. המעברים הפעילים העיקריים לישראלים הם מתאילנד ללאוס: בנונג קאי (לכיוון ויאנטיין) ובצ'יאנג קונג (לכיוון הואה שאי), שם אפשר לעשות את המעבר ברכבת, סירה על נהר המקונג, או בסליפר.
דגש חשוב לגבי ויזה: ישראלים מקבלים 60 יום בתאילנד בחינם בכניסה אווירית. בכניסה קרקעית, מותר לעשות זאת רק פעמיים בשנה קלנדרית. ויזה שניתנת במעבר יבשתי לא ניתנת להארכה, בשונה מוויזה שניתנת בטיסה. מי שרוצה להישאר מעבר ל-60 יום יכול להאריך ב-30 ימים נוספים (1,900 באט) במשרד ההגירה. כמו כן, חובה כיום למלא כרטיס הגעה דיגיטלי (TDAC) עד 72 שעות לפני ההגעה. אל תסמכו על "border run" כאסטרטגיה לטווח ארוך, כי פקידי ההגירה נוטים לחשוד במי שמבצע מעברי גבול חוזרים ונשנים ועשויים לסרב כניסה.
כל מה שרציתם לדעת.