חוויות שנבחרו בקפידה עבורכם
15% הנחה
10% הנחה
באטאמבאנג היא לא יעד שמגיעים אליו ישירות מישראל, אלא תחנה בתוך מסלול קמבודי או דרום מזרח אסיאתי רחב יותר. הנה כל המידע הפרקטי שתצטרכו לפני שאתם מגיעים.
כמה ימים להישאר? רוב המטיילים מקדישים לבאטאמבאנג יומיים עד שלושה לילות. אם תרצו רק לדפדף בעיר, לעשות את רכבת הבמבוק ולראות את העטלפים, יום אחד מלא יספיק. אבל מי שאוהב קצב איטי, רכיבה כפרית, סדנאות בישול ומופע קרקס, ימצא בקלות שלושה לילות. מטיילים שהגיעו לשני לילות מספרים לעיתים שזה היה מעט מדי.
איך מגיעים? הדרך הנפוצה ביותר היא במיניבוס מסיאם ריפ (כשלוש שעות וחצי) או מפנום פן (כשש שעות). חברות כמו Vireak Buntham ו-Mekong Express מפעילות שירותים יומיים, והמחירים נעים בין 9 ל-14 דולר לכרטיס. אופציה שנייה היא טקסי פרטי: כ-50 דולר מסיאם ריפ וכ-75 דולר מפנום פן, מהיר ונוח אם אתם מטיילים בקבוצה. בעונה הגשומה אפשר גם להגיע מסיאם ריפ בסירה דרך אגם טונלה סאפ ונהר הסנגקר, מסע של 8 עד 10 שעות שעובר בכפרים צפים. זה לא תחבורה יעילה, אלא חוויה בפני עצמה.
מתי לטוס? העונה הטובה ביותר היא בעונה היבשה, בין נובמבר לתחילת מאי. שמיים בהירים, פחות גשם והמסלולים מסביב לעיר עוברים בלי בוץ. בעונת הגשמים (יוני עד אוקטובר) היופי הירוק מסביב מגיע לשיא, אבל חלק מהדרכים הכפריות הופכים לבעייתיים.
איך מסתובבים? מרכז העיר קטן ואפשר לעבור אותו ברגל. לאתרים שמסביב (רכבת הבמבוק, מערות העטלפים, וואט באנאן) ההמלצה הקלאסית היא לשכור טוק-טוק ליום שלם, סביב 15 עד 25 דולר. מי שמרגיש בנוח על אופנוע יוכל לשכור סקוטר בכ-7 דולר ליום ולנהוג בעצמו, התנועה רגועה והכבישים סבירים. אופציה נחמדה נוספת: סיור אופניים חצי-יומי שעובר בכפרים.
אזורי לינה. רוב המקומות נמצאים סביב השוק המרכזי (Psar Nat) או לאורך הנהר. לתקציב נמוך יש הוסטלים כמו The Place Hostel עם מיטות בדורם בכ-8 דולר. לזוגות ומשפחות יש בוטיקים מקסימים בבתי קולוניאל משופצים, ולמי שמחפש שקט יש אכסניות גן מחוץ למרכז עם בריכה. המחירים נמוכים בהשוואה לאסיה: 25 עד 40 דולר ללילה לחדר זוגי ברמה טובה.
מטבע, ויזה, שפה. המטבע הרשמי הוא הריאל הקמבודי, אבל בפועל כולם משתמשים בדולר אמריקאי, ועדיף להגיע עם שטרות קטנים ומצב טוב. ישראלים מקבלים ויזת תייר באונליין (e-Visa) או בנקודות הכניסה הגדולות, תקפה ל-30 יום בעלות של כ-30 דולר. שפת המקום היא קמרית, אבל אנגלית בסיסית עובדת ברוב המסעדות, ההוסטלים והנהגים.
תקציב יומי. מטיילי תרמילים מסתדרים בנוחות עם 25 עד 35 דולר ליום, כולל לינה זולה, אוכל רחוב ושיתוף טוק-טוקים. למטייל ברמה בינונית עם חדר פרטי, מסעדה טובה ופעילות יומית, התקציב נע סביב 50 עד 70 דולר ליום.
בטיחות. באטאמבאנג נחשבת בטוחה ושלווה, גם למטיילים סולו. הזהירו מהדברים הרגילים: תנועה לא מסודרת, גנבי תיקים בשווקים סואנים, ועדיף לא לטייל בכבישים אחרי החשכה. בשבילים כפריים מאוד הצמדו למסלולים מסומנים בגלל מוקשים ישנים שעדיין קיימים באזורים מרוחקים מהמסלולים התיירותיים.
לקמבודיה יש שתי עונות: עונה יבשה מנובמבר עד אפריל, ועונה גשומה ממאי עד אוקטובר. הזמן הכי טוב להגיע לבאטאמבאנג הוא בעונה היבשה, כשהשמיים בהירים והטמפרטורות סבירות. בעונה הגשומה הנוף ירוק ושופע, אבל יש סיכוי לגשמים כבדים ושיטפונות מקומיים.
מישראל אין טיסה ישירה לקמבודיה, רוב הישראלים עושים קונקשן בבנגקוק וטסים לסיאם ריפ או לפנום פן. משם מגיעים לבאטאמבאנג ברכב, באוטובוס או במיניוואן: מסיאם ריפ זה כשלוש שעות נסיעה, מפנום פן יותר. אפשרות יפה במיוחד היא ההגעה בסירה מסיאם ריפ דרך אגם טונלה סאפ ונהר סאנגקה, שייט ארוך ונופי שלוקח רוב היום, אבל תלוי במפלס המים בעונה. גם מבנגקוק אפשר להגיע יבשתית דרך מעבר הגבול בפויפט.
הסמל של באטאמבאנג הוא רכבת הבמבוק, מצע במבוק קטן עם מנוע שדוהר על מסילה ישנה במהירות שמגיעה עד 50 קמ"ש. זה אטרקציה תיירותית קלאסית, קצת קיטשית אבל כיפית. מסביב לעיר תמצאו את פנום סמפאו, גבעה עם מקדש בודהיסטי, מערות הקילינג קייבס מתקופת הרוז' האדומים, וההיילייט: לקראת השקיעה זרם בלתי פוסק של מיליוני עטלפים יוצא מהמערה לציד יתושים, מופע שנמשך כעשרים דקות.
ב-25 קילומטר דרומה תמצאו את מקדש ואט באנאן מהמאה ה-11 על ראש גבעה, 358 מדרגות למעלה ונוף פנורמי בפרס. בעיר עצמה כדאי לטייל ברגל בין הבניינים הצרפתיים, לאכול בקפה Lonely Tree, לראות מופע קרקס של ארגון Phare Ponleu Selpak (מיזם חברתי שמכשיר נוער מהפריפריה), ולקחת סדנת בישול קמרי. הכי מומלץ: שכרו אופניים או סקוטר וצאו לסיורים בכפרים מסביב.
כל מה שרציתם לדעת.