נפאל היא אחד היעדים הכי אהובים על ישראלים שמטיילים במזרח, ולא בכדי. שמונה מתוך עשר הפסגות הגבוהות בעולם נמצאות כאן, כולל האוורסט, אבל זה רק חלק מהסיפור. קטמנדו, בירת המדינה, היא עיר של סמטאות צרות ומקדשים עתיקים, ריח של קטורת מתערב בריח של דאל-בהט המתבשל, ועשרות ישראלים שפוגשים אחד את השני בתאמל, הרובע התיירותי הראשי. אפשר למצוא שם הכל: חנויות ציוד לטרקים, בתי קפה, סוכנויות לטיולים ומסעדות עם תפריטים בעברית. מעבר לקטמנדו, נפאל מציעה מגוון שלא הרבה מדינות יכולות להתחרות בו. פוקרה היא עיר אגם שקטה יחסית, נקודת מוצא לטרקים ברכס האנפורנה, עם נוף שיורד אל האגם מצד אחד ופסגות מושלגות מצד שני. שמורת צ'יטואן בדרום מציעה ספארי עם קרנפים, פילים וטיגריסים, סביבה אחרת לגמרי ממה שרוב האנשים מדמיינים כשחושבים על נפאל. ואם רוצים להרחיק לכת, ממלכת מוסטאנג העליונה, שנפתחה לתיירים רק ב-1992, נראית כמו נסיעה לתוך טיבט. הנפאלים עצמם, חמים וידידותיים, ישלימו את החוויה בממד אנושי שקשה למצוא במקומות אחרים. נפאל מתאימה לכולם: תרמילאי אחרי צבא, זוג שמחפש הרפתקה, משפחה שרוצה חוויה מיוחדת, ואפילו מי שפשוט רוצה לשבת בבית קפה בקטמנדו ולצפות בעולם עובר.
