הא גיאנג (נכתב גם הא ג'יאנג) היא מחוז הררי בצפון וייטנאם, על הגבול עם סין, והעיר שממנה יוצאים ללופ על אופנועים ואליה חוזרים. מתכננים להגיע? כאן תמצאו מה רואים באזור, איך מגיעים מהאנוי, מסאפה ומקאו בנג, איפה ישנים, מה מסדרים ביום שלפני, ומתי הכי יפה לבוא. מעודכן לאוקטובר 2026.
להא גיאנג מגיעים בסליפר מהאנוי, 6-7 שעות ו-250,000-400,000 דונג, או באוטובוס מסאפה ב-5.5-7 שעות. ישנים ליד תחנת האוטובוס, מושכים מזומן בעיר כי בלופ יש מעט כספומטים, ויוצאים בבוקר לכבישים של מא פי לנג ודונג ואן. העונות הנוחות הן מרץ-מאי וספטמבר-נובמבר, ופרחי הכוסמת פורחים מסוף אוקטובר עד תחילת דצמבר.
העיר, המחוז והלופ: מה זה בעצם הא גיאנג?
השם מתאר שלושה דברים שונים. העיר הא גיאנג היא עיר קטנה ונוחה בצפון, נקודת ההתחלה והסיום של הלופ. המחוז הוא האזור ההררי שסביבה, עד הגבול עם סין. והלופ הוא מסלול של כ-350 ק"מ בכבישי ההרים, שנמשך 3-5 ימים.
אם במפה כתוב טויין קוואנג, לא טעיתם בכתובת. ב-1 ביולי 2025 אוחד מחוז הא גיאנג לתוך מחוז טויין קוואנג. העיר והלופ נשארו עם השם הישן, וכך תשמעו אותם מהמפעילים ומהמטיילים. המדריך הזה עוסק בעיר. את המסלול עצמו, יום אחר יום, פירטנו במדריך ללופ של הא ג'יאנג.
כמה שעות בסליפר, ומאיזה כיוון כדאי לבוא?
אין להא גיאנג שדה תעופה ואין רכבת, אז מגיעים בכביש. רוב המטיילים באים מהאנוי, חלק מסאפה, ומעטים מקאו בנג, בדרך כלל בכיוון ההפוך.
| מאיפה | זמן נסיעה | מחיר ושעות | מה כדאי לדעת |
|---|---|---|---|
| האנוי | 6-7 שעות בסליפר | מיטה רגילה 250,000-400,000 דונג, קבינה 380,000-700,000 | רוב אוטובוסי הלילה יוצאים מתחנת My Dinh ב-21:00-22:30 |
| סאפה | 5.5-7 שעות | יש אוטובוסים יומיים | חוסך חזרה להאנוי בין שני אזורי ההרים |
| קאו בנג | 6-10 שעות | 250 ק"מ בדרך הקצרה, 375 דרך דונג ואן | יום שלם בכביש הרים |
אוטובוס הלילה מהאנוי מגיע בדרך כלל ב-4:30-6:00 בבוקר. לכן כדאי לסגור מראש מיטה שמחכה לכם. יש גם מפעילים שיוצאים מ-My Dinh בשעות היום, למשל ב-07:00 או ב-09:30, ואז מגיעים אחר הצהריים ויש זמן לסידורים. הקבינה הפרטית יקרה יותר, אבל שקטה יותר למי שרוצה לישון בדרך. את כל סוגי האוטובוסים בוייטנאם תמצאו במדריך לתחבורה בוייטנאם.
איפה ישנים בעיר הא גיאנג?
ישנים קרוב לתחנת האוטובוס. יש הוסטלים במרחק כמה מאות מטרים ממנה, חלקם עם קבלה 24 שעות, וזה מה שצריך כשהסליפר נוחת לפני הזריחה. בעיר יש גם מסעדות, השכרת אופנועים ומפעילי טיולים, כך שכל הסידורים נעשים ברגל.
רבים מההוסטלים בעיר הם גם מפעילי לופ. מי שסוגר איתם את הלופ מקבל לא פעם לילה חינם לפני היציאה ושמירת מזוודות. שאלו על זה לפני שאתם מזמינים חדר בנפרד. בתוך הלופ ישנים בהומסטיי בכפרים, ואיך בוחרים איפה, הסברנו במדריך לאיפה לישון בוייטנאם.
בהא גיאנג עצמה עוד אין לנו הוסטלים בהנחה. את הלילה שלפני הסליפר אפשר לישון בהאנוי, למשל בMad Monkey Hostel, ועוד אפשרויות בעמוד הוסטלים בהאנוי.
היום שלפני היציאה: מה מסדרים בעיר
היום בעיר הוא יום של סידורים, וטוב שכך. כל מה שלא נסגר כאן יחכה לכם במקום בלי כספומט ובלי קליטה. זה הסדר שעובד:
- מושכים מזומן לכל הלופ. הפירוט בהמשך.
- סוגרים מול המפעיל מה כלול: נהג או אופנוע, ציוד מגן, לינה, ארוחות, ומה קורה אם יורד גשם.
- בודקים רישיון. מי שרוכב לבד צריך רישיון בינלאומי לפי אמנת וינה מ-1968 עם קטגוריית אופנוע, יחד עם הרישיון המקורי (לפי משרד החוץ הבריטי). בלי זה יוצאים עם נהג.
- מוודאים קליטה. בהרים Viettel תופסת הכי טוב. ההסבר המלא במדריך לסים בוייטנאם.
- משאירים את התרמיל הגדול במחסן של ההוסטל, ויוצאים עם תיק קטן.
- הולכים לישון מוקדם. היום הראשון בלופ מתחיל בבוקר ונוסע בכבישי הרים.
מזומן: למה מושכים כאן ולא בדרך
בלופ יש מעט כספומטים, וגם אלה שיש לא תמיד עובדים או מלאים. בהומסטיי ובמסעדות הקטנות בדונג ואן ובמאו ואק משלמים כמעט רק במזומן. לכן מושכים בעיר הא גיאנג, או עוד בהאנוי, סכום שמספיק לכל הימים ועוד מרווח. באיזה כספומט למשוך ואיך לא לשלם עמלה כפולה, במדריך לכסף בוייטנאם.
באיזה חודש להגיע להא גיאנג?
החודשים הנוחים הם מרץ עד מאי וספטמבר עד נובמבר. בסתיו יש גם בונוס: פרחי הכוסמת צובעים את המדרונות מסוף אוקטובר עד תחילת דצמבר.
| תקופה | מה מחכה | למי מתאים |
|---|---|---|
| מרץ-מאי | אחת משתי העונות הנוחות | מי שמגיע באביב |
| ספטמבר-נובמבר | העונה הנוחה השנייה, ומסוף אוקטובר פרחי הכוסמת | צלמים ומי שרוצה את הנוף במיטבו |
| סוף ספטמבר-אוקטובר | טרסות האורז בהואנג סו פי זהובות בקציר | מי שמוסיף יומיים מחוץ ללופ |
| דצמבר | יבש וקר, עם לילות קרים | מי שמביא שכבות חמות |
הלילות בהרים קרים במיוחד מנובמבר, אז ארזו שכבה חמה גם אם האנוי חמה. איך מתמודדים עם העונות בכל וייטנאם, במדריך לטיול לוייטנאם.
מה רואים בהא ג'יאנג מחוץ לעיר?
מחוץ לעיר מחכים מעברי הרים, רמת אבן אפורה וכפרים של בני המונג, טאי, דאו ולו לו. רוב המקומות האלה נמצאים על הלופ עצמו, ולכן רואים אותם בדרך. הטרסות של הואנג סו פי הן יוצא הדופן: הן בכיוון אחר, ודורשות ימים משלהן. באתר של רשות התיירות של וייטנאם מופיעים גם השווקים והלינה בהומסטיי בכפרים.
שער השמיים ורמת הקארסט של דונג ואן
במעבר קואן בא יש תצפית שנקראת "שער השמיים" (Heaven Gate), ומשם מתחילה רמת הקארסט של דונג ואן, אזור של פסגות גיר ושדות אבן. בהמשך הדרך מגיעים למא פי לנג, הכביש שנחתך מעל נהר נו קואה. עצירה כזו לוקחת בדרך כלל 30-45 דקות, אז אפשר לעצור בכמה ביום אחד.
שוק יום ראשון בדונג ואן
בדונג ואן יש שוק ביום ראשון בבוקר, והוא מתחיל מוקדם, בסביבות 5:00. מי שרוצה לראות אותו מתכנן את הלופ כך שליל שבת עובר בדונג ואן. בשוק ובכפרים מבקשים רשות לפני שמצלמים אנשים.
הואנג סו פי: הטרסות שמחוץ ללופ
הואנג סו פי היא אזור של טרסות אורז, 80-110 ק"מ מהעיר ו-5-6 שעות בכביש הרים. היא לא על מסלול הלופ, ומגיעים אליה בעיקר ברכב עם נהג. הטרסות זהובות בעונת הקציר, מסוף ספטמבר ועד אוקטובר. מי שיש לו רק שבוע בצפון יעדיף את הטרסות של סאפה, שקל יותר להגיע אליהן.
