האמפי 2026: איך מגיעים מגואה ומבנגלור, באיזה צד של הנהר לישון, הסלעים, החורבות וכמה ימים

מתכננים את הדרום של הודו, וגואה כבר בתוכנית? האמפי (Hampi, ויש שכותבים המפי) נמצאת לילה אחד באוטובוס משם, בפנים הארץ של קרנטקה. יש בה סלעי גרניט ענקיים שמטפסים עליהם, נהר שחוצים בסירה, שדות אורז, ומקדשים שפזורים בין הכל. במדריך הזה תמצאו איך מגיעים מכל כיוון, באיזה צד של הנהר לישון, מה עושים בכל יום וכמה ימים לתת לה. מעודכן לנובמבר 2026.

למי האמפי מתאימה, ולמי שלושה ימים יספיקו?

האמפי מתאימה למי שאוהב קצב איטי וטבע. אין בה חוף, אין מסיבות גדולות ואין עיר. יש סלעים, נהר ומקדשים, וקטנוע או אופניים ביניהם.

• מתאים מאוד: מי שבא לטפס על סלעים, מי שנח מגואה ורוצה שינוי נוף, זוגות, ומי שנוסע לבד ורוצה מקום קטן שקל להכיר בו אנשים.
• מתאים, עם תכנון: משפחות. בצד הבזאר הכל קרוב, ומי שלא רוצה לנהוג לוקח ריקשה לכמה שעות.
• שלושה ימים יספיקו: מי שבא בעיקר לראות את החורבות ולהמשיך. יותר מזה הוא בשביל הסלעים והאווירה.
• פחות מתאים: מי שמחפש חיי לילה, או מי שמגיע באפריל-מאי ולא סובל חום.

את התמונה הכללית של הדרום, ואיך האמפי נכנסת בין גואה לקרלה, תמצאו במדריך לטיול בהודו. כל מה שאפשר להזמין בעיר מרוכז בעמוד אטרקציות בהאמפי.

איך מגיעים להאמפי מגואה, מבנגלור או בטיסה?

להאמפי עצמה אין תחנת רכבת. כל הרכבות והאוטובוסים הארוכים מגיעים להוספט (Hosapete, ובכתיב הישן Hospet), 12-13 ק"מ מהכפר. משם ממשיכים בריקשה או באוטובוס מקומי.

רוב הישראלים מגיעים מגואה, ולכן אוטובוס הלילה הוא הדרך הנפוצה. מחיר הכרטיס משתנה לפי החברה וסוג המושב. בודקים אותו באתר ההזמנות כמה ימים מראש, ובעונה סוגרים מוקדם יותר. הדרך מהצד של גואה, כולל השדות והרכבת לאורך החוף, מחכה במדריך לגואה.

מי שמגיע מצפון הודו יטוס בדרך כלל לבנגלור או לגואה, וימשיך משם ביבשה. את ההזמנה של רכבת כתייר, כולל המכסה לזרים, פירטנו במדריך לתחבורה בהודו.

מהוספט לכפר: ריקשה או אוטובוס מקומי

מתחנת האוטובוסים של הוספט יוצא אוטובוס מקומי לתחנה בהאמפי, והוא הזול ביותר. ריקשה עולה בערך 100-300 רופי, לפי השעה וכושר המיקוח. מי שמגיע ברכבת הבוקר מבנגלור ימצא נהגים שמחכים בתחנה. סוגרים מחיר לפני שעולים.

באיזה צד של הנהר לישון בהאמפי?

ההחלטה הראשונה בהאמפי היא הצד של נהר הטונגבהדרה. הבזאר והמקדשים בצד הדרומי. מעבר לנהר נמצא וירופאפור גאדי (Virupapura Gadde), שמטיילים קוראים לו "האי של ההיפים", ולידו סנאפור. בין הצדדים חוצים בסירה קטנה.

מי שיש לו שבוע יכול לחלק: כמה לילות ליד הבזאר בשביל המקדשים, והשאר מעבר לנהר בשביל הסלעים. כך גם לא צריך לחצות את הנהר פעמיים ביום.

מה השתנה בוירופאפור גאדי, ועד מתי שטה הסירה?

בשנים האחרונות הרשויות הרסו בצד הזה מבנים שנבנו בלי היתר, וחלק מהמקומות שהופיעו במדריכים ישנים כבר לא קיימים. הסירה מהצד של הבזאר עדיין פועלת, והיא הדרך המעשית לעבור. לפני שמזמינים לילה מעבר לנהר, בודקים שהמקום פתוח.

הסירה האחרונה יוצאת בסביבות 17:30-18:00, והשעה משתנה. מי שמפספס אותה נשאר בצד הלא נכון עד הבוקר. במונסון, כשהנהר עולה, הסירות לא שטות בכלל, והדרך בכביש לצד השני היא עיקוף של כ-40 ק"מ.

בהאמפי יש לנו עשרה הוסטלים, רובם הומסטיי וגסטהאוסים משפחתיים קטנים, וכולם נותנים 10% הנחה למחזיקי הכרטיס על הלינה של מחזיק הכרטיס עצמו. למשל little dream homstay ו-Mowgli's Cafe Hampi. מזמינים בעמוד ההוסטל באתר, מקבלים אישור במייל ומציגים אותו כשמגיעים. ההנחה ניתנת בתשלום. את כל האפשרויות תמצאו בהוסטלים בהאמפי.

איך בוחרים בין גסטהאוס, הוסטל והומסטיי בשאר הודו, וכמה עולה לילה בכל אזור, ריכזנו במדריך איפה לישון בהודו.

מתי לנסוע להאמפי, ומה קורה בה במונסון?

הזמן הנוח ביותר להאמפי הוא נובמבר עד פברואר: חם ביום, נעים בערב, ופחות לח. במרץ-מאי החום עולה מעל 40 מעלות, והסלעים בוערים כבר בצהריים. ביוני-ספטמבר מגיע המונסון. הנוף ירוק, אבל הסירות לצד השני לא שטות, וחלק מהשבילים הופכים לבוץ.

גם בחורף מתחילים את היום מוקדם. החורבות פתוחות לשמש, ואין כמעט צל בין הסלעים. מי שמגיע בסוף דצמבר, כשגואה מלאה, סוגר את הלילות הראשונים מראש.

פסטיבל האמפי (Hampi Utsava) הוא אירוע התרבות הגדול של העיר, בין החורבות. ב-2026 הוא נערך ב-13-15 בפברואר, ומדינת קרנטקה הודיעה שמעכשיו הוא יחזור לנובמבר, ב-3-5 בכל שנה. התאריכים מתפרסמים בעמוד הפסטיבל של Incredible India, ושם בודקים לפני שמתכננים סביבו.

מה עושים בהאמפי חוץ מלראות מקדשים?

בהאמפי מטפסים. סלעי הגרניט שמסביב לכפר הם הסיבה שהרבה מטיילים נשארים שבוע ולא יומיים. לצד הטיפוס יש סדנאות בישול בבתים מקומיים ויום מודרך בין האתרים. כל הספקים האלה עובדים עם EastCard, וההנחה מפורטת בעמוד של כל ספק.

בולדרינג וטופ רופ על סלעי הגרניט

בולדרינג הוא טיפוס על סלעים נמוכים, בלי חבל. רוב הסלעים לבולדרינג נמצאים בצד של וירופאפור גאדי, ושם גם משכירים ציוד. מי שלא טיפס אף פעם לא יוצא לבד לסלעים, ומתחיל עם ספק מקומי כמו טיפוס בולדרינג בהאמפי. מי שרוצה קיר גבוה יותר עם חבל וחגורה מצטרף לטיפוס טופ רופ בהאמפי. מטפסים בבוקר או לקראת השקיעה, כי בצהריים הסלע חם מדי.

סלאקליין ויום עם מדריך

סלאקליין הוא הליכה על רצועה מתוחה, ואפשר ללמוד אותו בסדנת סלאקליין בהאמפי. זו פעילות טובה לאחר הצהריים, אחרי בוקר של טיפוס. מי שרוצה יום מאורגן בין האתרים יוצא לטיול יום בהאמפי.

סדנת בישול בבית מקומי

ערב של בישול הוא דרך טובה להכיר את המטבח של דרום הודו מקרוב, ובהאמפי יש לנו שתי סדנאות כאלה: סדנת בישול ביתי בהאמפי וסדנת בישול ב-Asha Kumar Cookery.

החורבות של האמפי: מה רואים, באיזו שעה וכמה עולה הכרטיס

את החורבות של האמפי נוח לחלק לשלושה אזורים: הבזאר וסביבתו, מקדש ויטלה ליד הנהר, והארמונות דרומה, ליד הכפר קמלפורה. כל אזור הוא חצי יום. רוב האתרים פתוחים בלי כרטיס, ורק שני מתחמים דורשים כרטיס.

הבזאר, וירופאקשה ושתי הגבעות

וירופאקשה הוא מקדש פעיל, לא מוזיאון. נכנסים יחפים ובלבוש שמכסה כתפיים וברכיים, ובפנים יש מתפללים. מהבזאר עולים בבוקר לגבעת מטנגה (Matanga) לראות את הזריחה מעל הסלעים. בערב עולים לגבעת המקוטה (Hemakuta), שממנה רואים את השקיעה מעל המקדשים. בשתיהן הדרך היא שביל אבן קצר.

ויטלה והמרכבה מאבן

מקדש ויטלה הוא האתר המפורסם בהאמפי, עם המרכבה מאבן שמופיעה בכל תמונה של העיר. הרכבים חונים רחוק, ואת הקילומטר וחצי האחרון הולכים ברגל או עולים לרכב חשמלי מהחניה. באולם של המקדש יש עמודים שמשמיעים צליל כשמקישים עליהם, אבל אסור לגעת בהם היום, ושומרים מקפידים על זה. מגיעים מוקדם בבוקר, לפני הקבוצות והחום.

הארמונות ליד קמלפורה

דרומה מהבזאר, ליד קמלפורה, נמצא המתחם המלכותי: ארמון הלוטוס (Lotus Mahal), אורוות הפילים והבריכות. השטח פתוח וגדול, ולכן מגיעים אליו באופניים, בקטנוע או בריקשה, ולא ברגל מהבזאר.

כמה עולה הכרטיס, ומה הוא כולל?

כרטיס אחד של רשות העתיקות ההודית (ASI) נותן כניסה למקדש ויטלה ולמתחם הזנאנה (ארמון הלוטוס ואורוות הפילים), באותו יום. לזרים הוא עולה 500-600 רופי, לפי המקור, ולהודים כ-40 רופי. לכן מתכננים את ויטלה ואת הארמונות לאותו יום, ושומרים את הכרטיס.

מעבר לנהר: אנג'נדרי, אנגונדי והסירה

הצד הצפוני של האמפי שקט יותר, עם שדות אורז, דקלים וכפרים. הוא גם הצד של הסלעים, ושם נמצאים שני היעדים שכדאי לתת להם בוקר.

• אנג'נדרי (Anjanadri): גבעה עם מקדש לבן לכבוד האל הנומן, שלפי המסורת נולד כאן. עולים כ-575 מדרגות, והכניסה חופשית. למעלה יש נוף לכל האזור, וקופים. פרטים על המקדש ועל הדרך מופיעים בעמוד של תיירות קרנטקה.
• אנגונדי (Anegundi): כפר עתיק עם מקדשים קטנים וחומות, בלי ההמון של הבזאר. מגיעים אליו בסירה עגולה (קוראקל) מהצד של ויטלה. מה יש לראות בכפר מתואר בעמוד אנגונדי ב-Incredible India.

מי שמגיע לאנג'נדרי מצד הבזאר חוצה קודם בסירה. אם יורדים לקראת הערב, זוכרים את שעת הסירה האחרונה.

איך מתניידים בהאמפי: אופניים, קטנוע או ברגל?

בתוך האמפי מתניידים באופניים, בקטנוע, בריקשה או ברגל. בין הבזאר לוויטלה יש שביל שעובר רק ברגל, וזה אחד המסלולים היפים באזור.

• אופניים: 100-250 רופי ליום. מתאימים בבוקר ולקראת ערב, פחות בצהריים.
• קטנוע: 300-600 רופי ליום, בלי דלק. נוח בצד הצפוני, שבו המרחקים גדולים יותר.
• ריקשה: לארמונות ליד קמלפורה, או ליום שלם עם נהג. סוגרים מחיר מראש.
• ברגל: הבזאר, וירופאקשה, הגבעות והשביל לוויטלה.

מי שעוד לא נהג בהודו יקרא קודם על רישיון, קסדה ותנועה בפרק האופנועים של מדריך התחבורה.

כמה עולה יום בהאמפי?

האמפי היא אחד המקומות הזולים במסלול בדרום הודו. רוב האתרים פתוחים בלי כרטיס, והוצאה גדולה אחת היא הכרטיס לוויטלה. אלה הסכומים שאפשר לתכנן לפיהם:

מה שמעלה את החשבון הוא בעיקר לינה בסוף דצמבר, ריקשה ליום שלם, וסדנאות. כמה עולה יום ממוצע בשאר הודו, ואיך משווים בין האזורים, תמצאו בפרק התקציב של המדריך לטיול בהודו.

כסף, אוכל, אלכוהול וכבוד במקדשים

האמפי היא כפר של עולי רגל, וזה משנה כמה דברים קטנים ביום-יום. אלה הדברים שכדאי לדעת לפני שמגיעים:

• כסף: בכפר כמעט אין כספומטים. מושכים בהוספט, ומגיעים עם מזומן לכל הימים. איך מושכים בלי לשלם עמלה כפולה, תמצאו במדריך לכסף בהודו.
• אוכל ואלכוהול: בצד הבזאר אין אלכוהול, והאוכל כמעט רק צמחוני. מעבר לנהר אין את ההגבלה הזו. קנאביס לא חוקי בהודו, גם אם מציעים.
• במקדשים: חולצה שמכסה כתפיים, מכנסיים או חצאית עד הברך, ונעליים בחוץ. שומרים על התיק והאוכל מהקופים.
• קהילה: בהאמפי יש בית חב"ד, ובעונה יש בה הרבה ישראלים.

לפני הטיסה צריך ויזה להודו. את סוגי ה-e-Visa ומתי מגישים פירטנו במדריך שלנו לוויזה להודו. מי שמעדיף שיגישו בשבילו ימצא את הפרטים בעמוד הוויזה להודו של מאור ויזות, ואת התהליך המלא בהמדריך של מאור ויזות ל-e-Visa להודו.

חמש טעויות שעולות יום שלם בהאמפי

רוב הטעויות בהאמפי קשורות לשעון, לנהר ולמזומן. אף אחת מהן לא מסוכנת, אבל כל אחת יכולה לקחת יום מהטיול.

1. לפספס את הסירה האחרונה. מי שנשאר באנג'נדרי או בבר מעבר לנהר אחרי 17:30-18:00 ישן בצד הלא נכון. שואלים את בעל הסירה על השעה כבר כשחוצים בבוקר.
2. לקנות כרטיס לוויטלה ולחזור לארמונות ביום אחר. הכרטיס תקף ליום אחד. מתכננים את שניהם לאותו יום.
3. לצאת לחורבות בצהריים. אין צל, והסלעים מחזירים את החום. יוצאים בזריחה, נחים בצהריים, וחוזרים לקראת ערב.
4. להגיע בלי מזומן. בכפר כמעט אין כספומטים, והקרוב בהוספט. מושכים לפני שעולים לריקשה.
5. לבנות על הצד השני במונסון. ביוני-ספטמבר הסירות לא שטות. מי שמגיע אז ישן בצד הבזאר.

כמה ימים בהאמפי? מסלול ל-3 ול-5 ימים

שלושה ימים מלאים בהאמפי מספיקים לחורבות, לזריחה, לשקיעה ולחצי יום מעבר לנהר. חמישה ימים נותנים גם זמן לטיפוס, לסדנה ולבוקר באנגונדי. מי שבא בשביל הסלעים נשאר לפעמים שבוע ויותר.

שלושה ימים

• יום 1: מגיעים בבוקר מגואה או מבנגלור ונחים. אחר הצהריים וירופאקשה והבזאר, ובערב השקיעה מגבעת המקוטה.
• יום 2: זריחה במטנגה, הליכה בשביל לוויטלה, ואחרי הצהריים הארמונות ליד קמלפורה על אותו כרטיס.
• יום 3: סירה לצד הצפוני, אנג'נדרי בבוקר, ואחר הצהריים שעה של בולדרינג או סלאקליין. חוזרים לפני הסירה האחרונה.

חמישה ימים

• ימים 1-2: כמו במסלול הקצר, עם לינה בצד הבזאר.
• יום 3: עוברים עם התיקים לוירופאפור גאדי. בוקר של טיפוס עם מדריך, ובערב סדנת בישול.
• יום 4: אנג'נדרי בזריחה, ואחר הצהריים קוראקל לאנגונדי.
• יום 5: עוד בוקר על הסלעים, או טופ רופ למי שנתפס. בערב אוטובוס לילה לגואה או רכבת לבנגלור.

לאן ממשיכים מהאמפי?

• אטרקציות בגואה: לילה אחד באוטובוס, וחוזרים לים.
• פאלולם: המפרץ השקט בדרום גואה, למי שרוצה מנוחה אחרי הסלעים.
• ארמבול: הצפון של גואה, עם גלישה ויוגה.
• ורקלה: הצוקים של קרלה, רחוק יותר דרומה.
• כל האטרקציות בהודו: למי שממשיך צפונה.

להצטרפות ל-EastCard ולהנחות בהאמפי ובכל הודו